Türk Yahudilerinin Kültür ve Sanatı
Rafael Sadi
Kültür ve sanat dediğimizde çok çeşitlilikten bahsetmek lazım.
Sözü Türkiye Yahudilerine açarsak bu kapsam daha da genişler ve 530 yıl önce kovulup ayrılmak zorunda kaldığımız engizisyonun İspanyolca dilini zaten koruduğumuzu, bu dilin şarkısını ve mizahını devam ettirdiğimizi göstermemiz gerekir.
Hristiyan olmamız için bize işkence eden, hatta yüzlerce yıl yaşadığımız bir ülkeden kovulan bir milletin mensupları olarak, bu ülkenin dilini ve kültürünü neden koruduğumuzu anlamakta zorlanmışımdır. Elbette 6 milyon Yahudi’nin soykırımından sorumlu olan Almanya’nın bu dili Yidiş adı altında kullanması da anlaşılması zor bir olgudur.
Sosyologlar kesinlikle bunun cevabını verecektir. Bunun içgüdüsel bir savunma olabileceğini ve yabancıların, yani Türkiye’deki Türklerin ve Avrupa’daki Almanların, anlamasınlar diye Yiddiş’i kullandıklarını düşünmek istiyorum ve korkarım ki bu tezim ne kadar kabul edilebilir olacak, çünkü Yidiş ve Almanca arasında çok yakın bir bağ var.
Bu kesinlikle bizim konumuz değil, eğer isterseniz, Türk Yahudilerinin kültür ve sanat alanlarında yaptıklarının bir örneğini vermek daha doğru olacak , ki bu daha gerçekçi bir konu.
Sırayla gidersek:
Daha sonra Ladino dilinde müzik ve şarkılar .
İkinci sırada Türkçe Ladino tiyatro oyunları olmalıdır.
Aslında, üçüncü olarak, Türk Yahudi basınını en eski kültürel etkinliğin başında oturtmak gerekebilir. Tabii ki, sadece genel bir resim çekmek ve göstermek istiyorum, ki bu bilimsel bir çalışmadan ziyade bir anımsatma yayını olacaktır.
Dernekler ve derneklerin faaliyetleri.
Resim ve el sanatlarının yanı sıra el sanatları. Seramik ve el sanatları
Liste uzayıp gidebilir.
İlk etapta topluluğun gururu olan bir müzik grubunu tanıtmak istiyorum: müzik ve Ladino şarkıları.
EN ÜNLÜ LADINO ŞARKILARINI SESLENDIREN ARKADAŞLARIM LOS PASHAROS SEFARADI ADLI ÜNLÜ GRUPTUR.
Bu grubun üyeleri İzet Bana, Karen Gershon, SELIM HOBESH (Z’L) ve YAVUZ HOBESH.
Grubun kuruluş ve faaliyetlerini de elimden geldiğince sunacağım:
LOS PASHAROS SEFARADIS
1980’den beri yurdumuza gelen çoğu Batılı müzikolog ve etnomüzikologların başlıca ilgi alanı Judeo-Espanyol dilindeki halk şarkıları olmuştur. Ancak bu bilim adamları Türk Sanat Müziği tarzında bestelenmiş olan şarkıların çoğunu notasyon sitemine yabancı oldukları için kayıt altına alamamışlardır. Halbuki Batılı bilimadamlarının toplayıp arşivledikleri yüzlerce şarkı dışında Türk Sanat Müziği etkisi altında bestelenmiş yüzlerce şarkı daha vardır. İşte bu kültür mirasının korunması safhasında devreye Los Pasharos Sefaradis grubu girmiştir.
Los Pasharos Sefaradis Türk-Sefarad kültürünün tekrar canlandırılmasında çok önemli bir rol oynamıştır; grubun 1978’den beri dil ve “halk şarkıları” alanında yaptığı araştırmalar, bu konudaki ciddiyetlerinin bir kanıtıdır. Los Pasharos Sefaradis, bugüne dek Avrupa ve Amerika’daki birçok kültür başkentinde önemli konserler vermiş ve çalışmalarını sergilemişlerdir.
Los Pasharos Sefaradis’in en önemli özelliklerinden biri, dünyada Judeo-Espanyol dilindeki halk şarkılarını söyleyen pek çok grubun aksine, bu şarkıları asıllarına uygun ve dili anlaşılır bir şekilde icra etmeleridir. Grup üyelerinin Judeo-Espanyol dilini iyi bilmeleri şarkı sözlerini hatasız telaffuz etmelerini sağlamaktadır. Grubun bir diğer özelliği ise dünyada bu konudaki otoriteler tarafından “en otantik grup” olarak referans gösterilmesidir. Los Pasharos Sefaradis’in üyeleri büyükannelerinden dinledikleri bu müziği yine büyükanneleri gibi söylemeye özen göstermektedirler.
Los Pasharos Sefaradis Judeo-Espanyol halk şarkıları üzerine araştırmalar yapmaya devam ediyor; grup konuda dünyanın en zengin arşivlerinden birine sahip. Dağarcığını her yıl zenginleştiren grubun aktif repertuarında 400’ü aşkın şarkı bulunuyor. Yurt içinde ve dışında 300’den fazla konser vermiş olan Los Pasharos Sefaradis, Judeo-Espanyol kültürünün devamı için de çalışmalar yapıyor ve bu çerçevede grubun bestecisi S. Selim Hubeş’in yeni bestelerini de seslendiriyor. Selim Hubeş’in iki bestesi 7/4/2003 tarihinde Kudüs’te yapılan Judeo-Espanyol Şarkı Yarışması “Festiladino”da finale kalmış ve “Loko Loko” adlı bestesi ikincilik ödülüne layık görülmüştür.
Los Pasharos Sefaradis Judeo-Espanyol halk şarkılarından oluşan 7 albüme imzasını atmıştır: Los Pasharos Sefaradis Vol I, Vol II, Vol III; La Romansa de Rika Kuriel, Kantikas Para Syempre. Albümlerinin ilk üçü ve sonuncusu tamamen satıldığı için bu albümlerden Kantikas Para Syempre’nin ikinci baskısı 2003 yılında Gözlem Gazetecilik’ten çıkmıştır. Yine Gözlem Gazetecilik’ten 2004 yılında çıkan Las Puertas adlı çift CD’lik albümde Los Pasharos bir yeniliğe daha imza atmışlardır. CD’lerden birinde müzik aranjmanları ve söyleme tarzı olarak Batı etkisi yoğun olarak hissedilirken (La Puerta al Oksidente), ikinci CD’deki şarkılar tamamen Doğu tarzında yorumlanmıştır (La Puerta al Oriente). Gözlem Gazetecilik’ten çıkan son CD’leri, Tangos Sefaradis del Dip del Baul, 2016 yılında dört yıllık bir araştırma sonucu dinleyicileri ile buluşmuştur.
Los Pasharos Sefaradis 2001 yılı başından itibaren özellikle Istanbul’daki sinagoglarda icra edilen dini müzikle de ilgilenmeye başlamışlar ve bu konuda büyük bir yayın eksiği olduğunun farkına varmışlardır. Bu konudaki ilk çalışmaları olan “Zemirot: Türk-Sefarad Sinagog İlahileri” bir senelik bir çalışmanın ürünüdür. 2002 yılının Eylül ayında piyasa çıkan “Zemirot” büyük bir beğeni ile karşılanmış ve ikinci baskısı da satışa çıkmıştır.
Los Pasharos Sefaradis’in 1978 yılından beri birlikte çalışan 2 üyesi vardır:
KAREN GERSON ŞARHON (vokal) : 1977 yılından beri çeşitli amatör tiyatro çalışmalarında yer alan sanatçı Boğaziçi Üniversitesi İngiliz Dili ve Edebiyatı mezunu olup, aynı üniversitede Sosyal Psikoloji, İngiltere’de Reading Universitesi’nde Uygulamalı Dilbilim alanında yüksek lisans eğitimini tamamlamıştır. Her iki master tezini de Judeo-Espanyol üzerine hazırlamış olan Karen Şarhon 2003 yılında emekli olana dek Boğaziçi Üniversitesi’nde öğretim görevlisi olarak çalışmıştır. Şu anda Istanbul’da 2003 yılında kurulan Osmanlı-Türk Sefarad Kültürü Araştırma Merkezi’nin (www.istanbulsephardiccenter.com) koordinatörlüğünü yapan Karen, kuruluşundan bu yana Los Pasharos Sefaradis’in solistliğini ve konser sunuculuğunu yapmaktadır.
İ. İZZET BANA (vokal) : 1976 yılından beri oyuncu ve yönetmen olarak amatör tiyatro faaliyetlerini sürdürmekte olan sanatçı 40 yılı aşkın süredir Judeo-Espanyol kültürü ve müziği ile ilgili araştırma ve arşiv çalışmalarını sürdürmektedir. 2001 yılında İzzet Bana yaşları 8 ila 14 arasında değişen erkekli kızlı 40 çocuktan oluşan bir koro kurmuştur. Adı Estreyikas d’Estambol olan grubun Un Kavretiko adlı bir CDsi çıkmış, koro Türkiye ve İsrail’de konserler vermiş, Festiladino şarkı yarışmasında bir ikincilik bir de üçüncülük almışlardır. İzzet Bana 2005 yılında ise yetişkinlerden oluşan NES korosunu kurmuştur. Koro halen çalışmalarına devam etmektedir. İzzet Bana kuruluşundan bu yana Los Pasharos Sefaradis’in solistliğini yapmaktadır.
Selim Hubeş Z’L
YAVUZ HUBEŞ
Los Pasharos Sefaradis grubunun 1978 ila 2013 yılları arasındaki üyeleri
SELİM HUBEŞ Z’L(gitar) ve Yavuz Hubeş (kanun, ud, buzuki) 2013 yılında gruptan ayrılmışlar/
Bu haber araştırma yazısı aynı zmanada İsrail’deki HACOL POLİTİKA WEB SİTESİ ve bülteninde de yayınlanmıştır.
כשאנחנו אומרים תרבות ואמנות, אנחנו צריכים לדבר על מגוון רחב.
אם פותחים את המילה ליהודי טורקיה, המנעד מתרחב עוד יותר, ואנחנו
צריכים להראות שכבר שמרנו על שפת ספרד של האינקוויזיציה, שממנה
גורשנו ונאלצנו לעזוב לפני 530 שנה, ושאנחנו ממשיכים את השיר
וההומור של השפה הזאת. תמיד נדהמתי שכבני אומה שעינתה אותנו כדי
להפוך לנוצרים ואף גורשה ממדינה שבה חיינו מאות שנים, קשה להבין
מדוע אנו משמרים את שפתה ותרבותה של הארץ הזאת. כמובן, העובדה
שגרמניה, שהייתה אחראית לרצח עם של 6 מיליון יהודים, משתמשת
בשפה תחת השם יידיש היא תופעה נוספת שקשה להבין.
סוציולוגים בוודאי יתנו את התשובה לכך. הייתי רוצה לחשוב שזו אולי
הגנה אינסטינקטיבית ושזרים, כלומר טורקים בטורקיה וגרמנים באירופה,
משתמשים בשפת היידיש כדי שלא יבינו, ואני חושש עד כמה התזה
הזאת שלי תהיה מקובלת, כי יש קשר הדוק מאוד בין יידיש לגרמנית.
זה בוודאי לא השיבוט שלנו, אם תרצו, על מה שיהודי טורקיה עושים
בתחומי התרבות והאמנות, שזה נושא ריאליסטי יותר.
אם נלך לפי הסדר: הבא אנחנו צריכים לומר מוסיקה ושירים בשפת
הלדינו. במקום השני צריך להיות לדינו תיאטרון מחזות בשפה הטורקית.
למעשה, במקום השלישי ייתכן שיהיה צורך להושיב את העיתונות היהודית
הטורקית בתחילתו של האירוע התרבותי הוותיק ביותר. כמובן, אני רק רוצה לקחת
תמונה כללית ולהראות את זה, אשר יהיה יותר פרסום צהובון מאשר מחקר מדעי.
עמותות ועמותות ציורים ומלאכות יד כמו גם עבודות יד. קרמיקה
ועבודות יד הרשימה יכולה להימשך עוד ועוד. אני רוצה להציג שתי
קבוצות מוזיקליות שהן גאוות הקהילה מלכתחילה: מוזיקה ושירי לדינו.
החברים שלי שמבצעים את שירי הלדינו המפורסמים ביותר הם הלהקה
המפורסמת בשם SEFARADI PASHAROS LOS. חברי קבוצה זו הם
איזט באנה, קארן גרשון, סלים חובש )ז’ל( ויבוז חובש.
כמו כן אציג את הקמתה ופעילותה של הקבוצה ככל שאוכל. הקבוצה
השנייה היא חבריי הוותיקים וחברי לכיתה דויד כהן ינרוג’אק, הידוע בשם
ארנסיה ספרדי, אשתו שרה כהן יאנארוצ’ק וגרי ארדמנאר. אני רוצה להציג
את הפעילויות וכמה הופעות של שתי הקבוצות כדי שתוכלו לחוות את
דעתכם. הפעילויות בנושא התיאטרון הן די הרבה ואני אציג אותן בתורו.
הפסרוס הספרדי
איזט באנה )ישראל( , קראן גרשון שרחון , יאבוז חובש , סלים חובש
)ז”ל( מאז ,1980 העניין העיקרי של רוב המוזיקולוגים והאתנומוזיקולוגים
המערביים שהגיעו לארצנו היה שירי עם בשפה היהודית-אספניול. עם
זאת, מדענים אלה לא יכלו להקליט את רוב השירים שהולחנו בסגנון
המוזיקה האמנותית הטורקית מכיוון שלא הכירו את מערכת התווים.
עם זאת, בנוסף למאות השירים שנאספו ואוחסנו בארכיון על ידי מדענים
מערביים, ישנם מאות שירים אחרים שחוברו בהשפעת המוזיקה
האמנותית הטורקית. בתהליך ההגנה על מורשת תרבותית זו, קבוצת
הספרדים לוס פאשרוס התערבה. Sefaradis Pasharos Los מילא
תפקיד מכריע בתחיית התרבות הטורקית-ספרדית; מחקרי הקבוצה
בתחום השפה ו”שירי העם” מאז 1978 מעידים על רצינותם בהקשר זה.
s Pasharos Los, עד כה, נתן קונצרטים חשובים והציג את
יצירותיו בבירות תרבות רבות באירופה ובאמריקה.
אחד המאפיינים החשובים ביותר של Sephardic Pasharos Los הוא
שבניגוד לקבוצות רבות ברחבי העולם ששרות שירי עם בשפה היהודית-
אספניולית, הן מבצעות שירים אלה בהתאם למקור שלהם ובאופן מובן
בשפה. העובדה שלחברי הלהקה יש ידע טוב בשפה היהודית-אספניול
מאפשרת להם לבטא את המילים ללא טעויות. מאפיין נוסף של
הקבוצה הוא שהיא מכונה “הקבוצה האותנטית ביותר” על ידי הרשויות
בעולם. חברי Sephardic Pasharos Los דואגים לשיר את המוזיקה
הזו ששמעו מהסבתות שלהם כמו הסבתות שלהם.
Sefaradis Pasharos Los ממשיך לערוך מחקר על שירי עם יהודיים-
אספניול; לקבוצה יש את אחד הארכיונים העשירים בעולם בנושא.
הלהקה מעשירה את הרפרטואר שלה מדי שנה ויש לה יותר מ -400
שירים ברפרטואר הפעיל שלה. לוס פאשרוס ספרדיס, שהופיע ביותר
מ300- קונצרטים בטורקיה ומחוצה לה, פועל גם למען המשך התרבות
היהודית-אספניול ובמסגרת זו הוא גם מבצע את יצירותיו החדשות של
מלחין הלהקה ס. סלים הובש.
שתיים מיצירותיו של סלים הובש היו מועמדות לתחרות הזמר היהודית-
אספניול “פסטילדינו” שנערכה בירושלים ב7/4/2003- ויצירתו “לוקו
לוקו” זכתה בפרס השני.
Pasharos Los הוציאה 7 אלבומים של שירי עם ספרדיים-אספניוליים:
de Romansa La; III Vol ,II Vol ,I Vol Sefaradis Pasharos Los
Syempre Para Kantikas ,Kuriel Rika. מאז שלושת הראשונים
והאחרונים של אלבומיו נמכרו לחלוטין, המהדורה השנייה של
Syempre Para Kantikas פורסם על ידי Gazetecilik Gözlem בשנת
.2003 באלבום הכפול Puertas Las, שיצא גם הוא על ידי Gözlem
Gazetecilik בשנת 2004 , Pasharos Los עשה חידוש נוסף.
באחד הדיסקים ההשפעה המערבית מורגשת בעוצמה רבה מבחינת
העיבודים המוזיקליים וסגנון השירה )Oksidente al Puerta La), ואילו
השירים בדיסק השני מפורשים במלואם בסגנון המזרחי )Puerta La
Oriente al). הדיסק האחרון שלהם, Dip del Sefaradis Tangos
Baul del, שוחרר על ידי Gazetecilik Gözlem, שוחרר בשנת 2016
כתוצאה ממחקר של ארבע שנים.
מאז תחילת שנת 2001 החלו הספרדים להתעניין במוזיקה דתית, בעיקר
בבתי הכנסת באיסטנבול, והבינו כי קיים מחסור גדול בפרסומים בנושא.
עבודתו הראשונה בנושא זה, “זמרות: מזמורי בית כנסת טורקי-ספרדי”,
היא תוצר של מחקר בן שנה. “זמירות”, שיצא בספטמבר ,2002 זכה
לשבחים רבים והמהדורה השנייה נמכרה אף היא.
המשך בגליון הבא…..
